משפחה ומעמד אישי

משרדנו עומד לרשותכם
למענה משפטי ראשוני: גיא דנה
עורך דין, מגשר ונוטריון – 054-6689666

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב 1962, קובע כי, "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24 (מתייחס להסכם בין הורים החיים בנפרד), או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי ביהמ"ש לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שיראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

החל מ- 1.1.21 נכנסו לתוקף התקנות לניהול המשפט האזרחי (תקנות סדר הדין האזרחי) שם למעשה לא הוגדר המונח "משמורת" ובתי המשפט החלו בפסקי הדין לא לקבוע משמורת כלל- אלא אחריות הורית והסדרי שהיה בלבד.

הועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט (יש התייחסות גם בפ"ד 2266/93, פלונים נ' אלמוני פ"ד מט(1) 221, 226) פירשה את עקרון טובת הילד שבסעיף 3 לאמנה לזכויות הילד 1989, כך ש"הזכויות, הצרכים והאינטרסים יישקלו לאור רשימת גורמים רלוונטיים לחייו של הילד כגון: רצונו, גילו, קשריו ויחסיו עם הוריו ודמויות משמעותיות אחרות בחייו… לכל אחד מגורמים אלה יינתן משקל בשקלול הסופי של טובת הילד".

בבע"מ 919/15- בית המשפט העליון קבע כי החשוב לקביעת מזונות הם הסדרי השהיה והכנסות הצדדים (מגיל 6 לכל קטין) ללא קשר האם מדובר בגבר או באשה. לשם הדוגמא: אם הסדרי השהיה שוויוניים ושני הצדדים משתכרים שכר שווה, הרי שלא ייקבעו מזונות כלל.

יצויין כי, גם בהתאם לפסיקה הרווחת, (ראה לעניין זה ת"א 352/80 צוקרמו נ' צוקרמן, פ"ד לד(4) 689,694, וגםע"א 113/89+740/87 פלוני נ' אלמוני, פ"ד מג (1) 661, 666-667) הרי שרצון הילד הינו שיקול מנחה בהתייחס למשמורתו וביתר שאת כאשר הקטינה הינה כבת 12 וחצי שנים. עוד קובעת הפסיקה כי, אין להפריד בין אחים, במיוחד בעת משבר בין ההורים, שכן הקשר בין אחים לבין עצמם הינו חיוני ביותר.

מתוך ספרו של עו"ד שלומי נרקיס, "דיני משפחה בעין המשפט"- "רק לעיתים נדירות ובנסיבות יוצאות דופן, נמצא בית משפט פוסק בעניינים של בריאותו הנפשית והגופנית של ילד בניגוד לחוות דעת מומחים. לא כל שכן במקום שלפני בית המשפט הונחו חוות דעת אחדות ומסקנת כולן אחת היא" (עמ' 642 (פו) 19).

"הקשר בין אחים לבין עצמם הוא חיוני ביותר, במיוחד בעת משבר בין ההורים ורק בנסיבות חריגות ביותר יש לקבל פתרון שיגרום להפרדה בין אחים" (עמ' 642 (פו) 139).

דילוג לתוכן